קוקטייל מידורי סאוור היה אחד הסמלים של שנות השבעים. המרכיב העיקרי שלו, אותו ליקר מלונים יפני, הושק בארה”ב בשנת 1978 על ידי חברת Suntory, החברה היפנית הידועה יותר בזכות הוויסקים והבירות הנחשקים שלה. הוא הופיע לראשונה ב-“סטודיו 54”, מועדון הלילה הידוע לשמצה בניו יורק, שהיה מקום הולם לבקבוק הירוק והזרחני, שבלט בין כל הבקבוקים על המדף האחורי.

לאחר שנהנה מהצלחה רבה בתקופת “תור הזהב” של הקוקטיילים המתוקים של שנות ה-80 וה-90, המידורי ירד מגדולתו וכמעט ונעלם מהתודעה. אך לאחרונה הוא זכה לחיים מחודשים בעוד יותר ויותר ברמנים מגלים שימושים חדשים לטעמו ולצבעו הייחודי של הליקר. לנוכח הפרופיל הכמעט ייחודי שלו, למידורי אין כמעט תחליפים. כך שכאשר יש צורך במשקה עם צבע ירוק בוהק או קוקטייל בטעם מלון, המידורי מוכן להציל את הערב.

לקריאה נוספת: על ליקר המידורי ומה עושים איתו.

הטעם של המידורי סאוור נגזר ממלון יפני ופירות יוברי, המושרים באלכוהול. לפני הביקבוק הם מעורבבים עם ברנדי, סוכר, וצבעי מאכל הנותנים למשקה את צבעו הירוק הבהיר האופייני.

בעוד שהמידורי יכול לקחת חלק במגוון רחב של קוקטיילים, זה היה ה-“מידורי סאוור” שהפך את הליקר לשם דבר. עם זאת, המתכון המקורי הוא יותר גימיק מאשר קלאסי. מרבית הגרסאות שלו מסתירות את הטעם המלוני של המידורי עם תערובת סאוור עשירה בסירופ תירס, בדומה לאופן בו ניתן להרוס מרגריטה עם מיץ לימון תעשייתי או להעיף אותה לאוויר עם מיץ סחוט טרי. המתכון הזה ששמנו פה, עם מיץ לימון סחוט טרי ומעליו מי סודה, מביא את המשקה לשנות ה-2020. תהנו.