דרמבוי (Drambuie) הוא ליקר מתקתק וחזק בטעמים, ניחוח דבש חזק ומראה של וויסקי לכל דבר. הוא עשוי מדבש, ויסקי סקוטי ותערובת תבלינים ועשבי תיבול ומיוצר באיי סקאי שבסקוטלנד. צבעו של הדרמבוי הוא ענברי (חום- זהוב) ורמת האלכוהול שלו עומדת על 40%.
היסטוריה
סיפורו של המשקה דרמבוי מתחיל בשנת 1720 דווקא באיטליה, בה נולד צ’רלס אדוארד סטיוארט. סבו של צ’רלס היה מלך אנגליה ג’יימס ה- II, אמו היתה הנסיכה הפולנייה מריה קלמנטיין (“הנסיכה קלמנטינה”), ואביו, ג’יימס סטיוארט, היה הטוען לכתר המלכות הבריטי. ג’יימס ניסה כמה פעמים להגיע לסקוטלנד על מנת להשיב לו ולמשפחתו את הכתר, אך בכל פעם נכשל בניסיונו.
ב-1745 ניסה צ’רלס, שהיה ידוע בכינויו “בוני פרינס צ’רלי”, לתפוס את הכתר האנגלי, המגיע לו, כך חשב, כיורש החוקי של שושלת סטיוארט. הוא הסתנן לתחומי סקוטלנד ואסף צבא קטן על מנת לפלוש לאנגליה ולזכות במלוכה. מעודד מהבטחות עזרה שניתנו לו על ידי מתנגדי שלטון מווילס, צרפת ואנגליה, יצא צ’רלס לקרב הגדול. בתחילה, הביס צבאו של “פרינס צ’רלי” את כוחות האנגלים בקרב פרסטונפאנס. כשהוא עם מורל גבוה – יותר מדי גבוה – הוא החליט להמשיך ולכבוש את האי הבריטי כולו, ולשם כך יצא במסע לכיוון לונדון.
זו הנקודה בה צ’רלס נאלץ לחזור למציאות. מרבית מאנשיו פחדו מהאויב האנגלי, וברחו לביתם, ונמלי הים היו חסומים ע”י האויב האנגלי, מה שמנע ממנו לקבל עזרה מחבריו הצרפתים. לאחר שנכנע לצבא האנגלי החזק, הוא ברח חזרה לסקוטלנד, שם צבאו כותר. באפריל 1746 נערך אחד הקרבות המפורסמים ביותר בהיסטוריה הסקוטית – קרב קלודן – בו הביסו הכוחות האנגלים את בוני פרינס צ’רלי וצבאו בקרב עקוב מדם. הוא עצמו הפך לפליט שעל ראשו מונח פרס של 30,000 ליש”ט.
ההימלטות הובילה את צ’רלס עד האי סקאיי (Skye) שבמערב סקוטלנד. באי החביאו אותו בביתם קפטן ג’ון מק’ינון ומשפחתו תוך סיכון חייהם.
בוני פרינס צ’רלי הובס. הוא היה ללא הכתר, ללא צבא וחבר ממון, ועם פרס כספי על ראשו. אך משהו אחד כן היה לו – מתכון סודי להכנת ליקר על בסיס דבש ו-וויסקי. לאחר כמה חודשים באי סקאיי הוא נמלט בחזרה לצרפת, לא לפני שהעניק למשפחת מק’ינון, כאות תודה, את המתכון הסודי. מצרפת המשיך לרומא תחת השם “הרוזן מאלבני”, התחתן עם נסיכה, התגרש, שקע באלכוהוליזם ולבסוף הלך לעולמו בשנת 1788.
אצל משפחת מק’ינון
משפחת מק’ינון הכינה את המשקה בעיקר לעצמה ולסובבים אותה, תחת הכינוי “המשקה הצהוב” (Dram Buidhe). לאחר מכן שונה השם ל-“משקה המספק” (An Dram Buidheach), ורק בשנת 1893, בפונדק קטן באי סקאיי, הוטבע השם המקוצר והסופי של המשקה: דרמבוי (Drambuie).
יותר ממאה וחמישים שנה עברו, ואנחנו נמצאים בשנת 1900 עם מלקולם מק’ינון, נכדו של ג’ון מק’ינון, שעוזב את האי סקאיי ועובר לאדינבורו, שם הוא מוצא עבודה בחנות יין. לאחר כמה שנים בעסק, בהן הוא התקדם בסולם הדרגות ובסופו של דבר נהיה הבעלים, הוא נזכר באותו משקה צהוב ומספק שאבותיו היו מכינים בכפר.
הוא החליט לנסות ולייצר אותו בצורה מסחרית. הבקבוק הראשון יוצר בשנת 1909, אך מלקולם הפסיד כסף רב בגלל מסים כבדים שהוטלו על משקאות אלכוהוליים. הוא לא ויתר, המשיך בייצור הליקר, וב-1914 הקים את חברת דרמבוי בע”מ (Drambuie Liqueur Company) באופן רשמי. עם השנים המכירות החלו לבוא. הוא ניהל את החברה במשך 31 שנים, בין שתי מלחמות עולם ותקופת היובש בארה”ב, עד שנפטר בשנת 1945.השליטה עברה לאלמנתו, ג’ינה, שעמדה בעצמה כ-20 שנה בראש החברה.משנת 1989 ועד היום מרי מק’ינון- כלתה של ג’ינה – היא יו”ר חברת דרמבוי. בזמן הזה הוא הפך לאחד מהליקרים האהובים והפופולריים ביותר בעולם.
מתכון דרמבוי
כמו הקוקה קולה, או התיבול של KFC – גם את המתכון של הדרמבוי יודעים רק כמה אנשים בודדים (לפי השמועות, אלו מרי מק’ינון והמאסטר בלנדר של דרמבוי בלבד).
מה כן ידוע?
הדרמבוי הוא ליקר המבוסס על וויסקי סקוטי מאלט (בעבר השתמשו בטאליסקר, אך היום כבר לא ובחברה מסרבים לגלות את שם הוויסקי החדש), תערובת של תבלינים סודיים ודבש שמופק משיח האברש (Heather Honey). על תווית הבקבוק מופיע המשפט “Remember The Gift Of The Prince”, לזכרו של בוני פרינס צ’רלי, והמס’ 45 מוזכר על הבקבוק, לזכר שנת 1745 בה הוא הגיע לסקוטלנד.
