ייגרמייסטר (בגרמנית: Jägermeister) הוא ליקר גרמני מריר המיוצר מעשבי תיבול – והוא מוצלח. עד כמה מוצלח? הוא לא רק הליקר הנמכר ביותר בעולם, אלא גם מותג האלכוהול השמיני בגודלו בעולם. היום נדבר עליו.
על המשקה
המתכון של ה-“ייגרמייסטר” נשאר סודי מאז שיצא לאוויר העולם בשנת 1934. מה שידוע על הליקר המתוק מריר זו העובדה שהוא מיוצר מ-56 רכיבים טבעיים – ביניהם עשבים, קליפות עצים, תבלינים ופירות, חלקם מזוקקים וחלקם מושרים באלכוהול. בין התבלינים שבשימוש בליקר ניתן למצוא קינמון, אניס, ציפורן, ג‘ינג‘ר, קמומיל קליפות הדרים וזעפרן.
הגרמנים ידועים באיכות הבלתי מתפשרת שלהם, והייגמייסטר אינו שונה: הליקר עובר 383 בדיקות איכות שונות לפני שהוא מבוקבק ויוצא מהמפעל.
הייגרמייסטר נחשב לדג’סטיף מצוין (מה ששותים אחרי הארוחה ומסייע בתהליך העיכול, בניגוד לאפרטיף ששותים לפני האוכל). את היגרמייסטר נהוג לשתות נקי בשוט בטמפרטורה אידיאלית של מינוס 18 מעלות. בנוסף, הוא משתלב לא רע עם מיצים טבעיים, משקאות אנרגיה, קולה וטוניק.
המשקה, בבקבוק הירוק האייקוני, מזוהה עם חיי הלילה, מסיבות, פסטיבלים ומוזיקה אלקטרונית, ואין תפריט או בר שיכולים בלעדיו.
ייגרמייסטר – היסטוריה
ההיסטוריה של ה-“ייגר” התחילה כבר בשנת 1934 בכפר קטן בשם וולפנבוטל בגרמניה, כאשר קורט מאסט שילב מבחר חזק של שורשים, עשבי תיבול, תבלינים ופירות לכדי ליקר אחד עז. בדיוק כמו אביו, וילהלם מאסט, קורט היה צייד נלהב, וככזה כינה את יצירתו לכבוד הציידים – השם – ייגרמייסטר – מתורגם פשוטו כמשמעו ל-“אומן צייד”.
הלוגו שמצויר על בקבוק הייגרמייסטר הוא ראש של אייל כשבין קרניו צלב זוהר. משמעותו מיוחסת לסיפורו של הוברטוס, קדוש נוצרי מן המאה השביעית, שלפי האגדה יצא לצוד וכיוון את נשקו לעבר אייל. פתאום ראה מחזה שהדהים אותו: על פניו של האייל היה צלב מואר ענק, ישו שנגלה אליו.
לפי מקורות שונים, מטרתו המקורית של המשקה הייתה רפואית. באותה תקופה אנשים נהגו לרפא כל דבר באמצעות הליקר, החל משיעול, כאבי ראש ועד בעיות עיכול למיניהן. כיום המוצר עדיין מוגדר כמשקה אלכוהולי, אבל גם מוחזק אצל לא מעט מהאנשים בגרמניה כתרופה לכל דבר. ממש כמו הערק אצלנו, רק של גרמנים.
עוד שימוש של המשקה הוא בתור מלכודת לחרקים. הגרמנים נוהגים לשפוף טיפה מהמשקה מחוץ לבית, ולטענתם הוא מושך את החרקים אל ריחו המתוק והם שותים ממנו, אך ריכוז האלכוהול הגבוה הנמצא במשקה מתרכז בדמם וגורם למותם. בתכלס, אם הייתי חרק, סביר להניח שככה הייתי רוצה למות.
בתחילת שנות השבעים המשקה החל לצאת מתחומי גרמניה והפך לנפוץ בכל מדינות העולם, והשאר היסטוריה: כמו שאמרנו, מדובר על אחד המותגים הגדולים והמוצלחים בעולם.
“ייגר-בומב”
אחד המשקאות הכי מזוהים עם המשקה הוא ה-“ייגרבומב”, תהליך בו מפילים שוט של ייגר אל כוס המכילה משקה אנרגיה, בדרך כלל רד בול.
