ג’ינג’ר אייל (Ginger Ale) הוא משקה קל מוגז וממותק ללא אלכוהול בטעם זנגביל, המשמש כמרכיב מפתח במספר קוקטיילים, המפורסם שבהם הוא ה-“דארק אנ סטורמי“.
היסטוריה
המצאת המשקה מיוחסת לד”ר תומאס קנטרל, רופא ורוקח אמריקאי, ולא בכדי – ג’ינגר אייל שעשוי משורש זנגביל נחשב גם לבעל תכונות רפאויות מסויימות – ביניהן הרגעת כאבי בטן, בחילות וכאבי גרון. בדיוק כמו משקה מצליח נוסף (אולי שמעתם עליו, קוקה קולה), אותו משקה שהחל בתור תרופה צבר פופולאריות בשוק המשקאות הקלים. יחד עם זאת, עד היום ג’ינג’ר אייל נחשב בתור תרופת סבתא נפוצה בצפון אמריקה.
קיימת גרסה בהירה ובטעם זנגביל עדין בהרבה, המכונה ג’ינג’ר אייל “יבש” – ההמצאה שלה מיוחסת לג’ין מקלוכין, כימאי ורוקח קנדי, שהיה הבעלים של מפעל לביקבוק מי סודה. מקלוכין פיתח סדרה של תוספי טעם לסודה, ובשנת 1907 הציג את המשקה “ג’ינג’ר אייל יבש בהיר” תחת המותג “Canada Dry Ginger Ale” שהפך להצלחה מיידית. הג’ינג’ר אייל הקנדי צבר פופולריות גם בארצות הברית בזמן תקופת היובש (בין השנים 1919-1933, בהן נאסר למכור משקאות אלכוהוליים), והוא שימש כתחליף למשקאות אלכוהוליים, וגם למהילה של משקאות אלכוהוליים שנמכרו בניגוד לחוק.
הוא היה כל כך מוצלח, שדי מהר הפך לפופולרי הרבה יותר מאשר הסוג ה-“זהוב” המקורי, ומותג “Canada Dry” נשאר אחד הבולטים והנמכרים ביותר עד היום (כפי שניתן לראות מהאתר שלהם).
מתכון ג’ינג’ר אייל ביתי
כמו בהרבה מקרים, אין קשר בין טעמו של המוצר התעשייתי ובין טעמו של המשקה שמכינים בבית. במעט מאמץ ניתן להכין כמות גדולה של ג’ינג’ר אייל בבית, והוא טעים (וכנראה גם בריא) יותר מכל הגרסאות המתועשות שניתן לקנות. העיקרון פשוט: מכינים תמצית מרוכזת משורש הג’ינג’ר, ושומרים במקרר. את התמצית מוהלים במי סודה צוננים, ומגישים (או מערבבים בקוקטייל).
ג’ינג’ר אייל ביתי
מרכיבים
- 2 כוסות מים
- 2 כוסות סוכר
- 400 גרם שורש זנגביל טרי (לא מקולף)
הוראות הכנה
- מקלפים את שורש הזנגביל ופורסים לפרוסות דקות (לאחר הקילוף נישאר עם כ-320-350 גרם מהשורש, שבשל צורתו לא ניתן לקלף בלי לאבד חלק מה-"בשר" שלו).
- שמים בסיר את פרוסות הזנגביל, המים והסוכר, ומניחים על להבה בינונית. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-20 דקות, תוך כדי בחישה מפעם לפעם, עד שמתקבל סירופ סמיך, אבל לא סמיך מאוד.
- מצננים לגמרי, מסננים את הסירופ, ושומרים בצנצנת אטומה במקרר.
- להכנת הג'ינג'ר אייל: מוזגים לכוס מעט מהתמצית (2-3 כפות, לפי רמת המתיקות וחוזק הטעם שאתם מעוניינים בהם). ממלאים את הכוס במי סודה ומערבבים.
מה ההבדל בין ג’ינג’ר אייל לג’ינג’ר ביר?
בהרבה מקומות רואים את המונח “ג’ינג’ר ביר”, ולכן רצינו לדבר על ההבדלים בין שני המשקאות.
בירת ג’ינג’ר (ג’ינג’ר ביר) הייתה במקור משקה אלכוהולי שיוצר מתסיסה של ג’ינג’ר, סוכר ומים, אם כי רוב בירות הג’ינג’ר הנמכרות בשוק כיום הן אינן אלכוהוליות. הג’ינג’ר אייל הוא משקה קל שאינו אלכוהולי, ממותק ובטעם ג’ינג’ר. עד כאן דומה.
ההבדל – לג’ינג’ר ביר טעם חזק וחריף יותר מאשר הג’ינג’ר אייל, והיא פחות מוגזת.
בסופו של דבר גם ג’ינג’ר אייל וגם ג’ינג’ר ביר הם משקאות מוגזים עם טעם ג’ינג’ר, נחמדים בזכות עצמם או כשמעורבבים בקוקטייל מוצלח. חלק מהמשקאות מסתמכים על הטעמים העזים יותר של הג’ינג’ר ביר כדי לבלוט מול המרכיבים האחרים בקוקטייל, אבל באמת שאתם יכולים להשתמש בכל אחד מהם לסירוגן, איך שנוח וטעים לכם.
