על הנייר, “גולד ראש” (הבהלה לזהב) הוא משקה פשוט מאוד, שיכול להיקרא בגדול “קוקטייל וויסקי דבש”. הוא מורכב מבורבון, סירופ דבש ומיץ לימון טרי, ולמעשה הוא פשוט וויסקי סאוור עם דבש במקום סוכר – אבל משום מה שילוב הוויסקי והדבש הזה משנה לגמרי את טעם הקוקטייל ואת התחושה שלו בפה, והופך את ה-Gold Rush למשקה משלו.

כשהוא נוצר לראשונה בבר הניו-יורקי המפורסם Milk & Honey, הגולד ראש צבר פופולריות ברחבי העולם בקצב כזה שלרוב שמור רק לקוקטיילים הקלאסיים מלפני תקופת הצנע. אבל ההמצאה המודרנית הזו, קוקטייל וויסקי דבש אם תרצו, קרתה בתקופה בה התחום נהנה מפרץ של חדשנות, ליקרים חדשים היו זמינים על ימין ועל שמאל, מתכונים ישנים עברו חידוש והחוקים הופרו בקביעות. זה הביא להרבה סיפורי הצלחה גדולים, כמו זה. וקוקטייל הפניצילין, שנוצר גם הוא באותו בר מפורסם באותה התקופה כפיתוח נוסף של ה-“גולד ראש”.

בעת הכנת המשקה, בחרו בורבון טוב המיושן במעט. אתם לא צריכים אחד ישן במיוחד, מכיוון שארומה כבדה מדי של אלון יכולה לבטל את שאר המרכיבים, אבל משהו בטווח של ארבע עד שמונה שנים יעשה את העבודה. ובמקום למזוג דבש ישירות לתוך השייקר שלכם, נסו להכין סירופ דבש, שהוא כמו סירופ פשוט, אבל עם דבש במקום סוכר. יחס של אחד לאחד הוא הסטנדרט, אבל אם אתם רוצים משקה מלא יותר, אתם יכולים להשתמש ביותר דבש מאשר מים, כדי לתת לו טעם עשיר יותר.

בניגוד להרבה גרסאות של הוויסקי סאוור (למשל הניו-יורק סאוור) הכוללות חלבון ביצה,דווקא ה-“גולד ראש” לא, והוא גם לא צריך את זה: הדבש נותן לו מספיק נפח. נערו את הכל בחוזקה עם קרח על מנת לערבב את המרכיבים (הדבש דורש שקשוק רציני), וסננו.

וזהו, קיבלנו קוקטייל וויסקי דבש פשוט עם שלושה רכיבים בלבד שמלמד אותנו שיעור קטן בסינרגיה ותזכורת שלפעמים מה שפשוט הוא בכלל לא רע.