במשך עשרות שנים, אחד הקוקטיילים הכי טרנדיים היה ה-“ראסטי נייל”, אולם כיום השילוב הפשוט של וויסקי והליקר המבוסס וויסקי דרמבוי – מילה שמקורה בגאלית ופירושה “המשקה המספק”, ליקר בטעם דבש, עשבי תיבול ותבלינים בשילוב שהוא סוד שמור ביותר – כבר לא נפוץ. הרבה מקומות לא מגישים אותו, ואין הרבה אנשים שמזמינים אותו.
ועד כמה שההיעלמות של ה-“ראסטי נייל” היא מסתורית, כך גם ההופעה שלו מלכתחילה. האמונה הרווחת היא שהוא הומצא כבר בשנת 1937 עבור תערוכת ה-“Fair Trade” של התעשיות הבריטיות. הוא אכן מופיע במהדורת 1967 של “המדריך הרשמי לברמן של אולד מיסטר בוסטון”, “אנציקלופדיה” של קוקטיילים מאמריקה של אחרי עידן תקופת היובש. קוקטייל דומה, שזכה לכינוי “Little Club #1”, כלול במדריך הקוקטיילים האגדי “Bottoms Up” של טד סאוקייר משנת 1951.
בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, ה-“ראסטי נייל” צבר תאוצה והוגש בהמוני פאבים בניו אורלינס ובניו יורק, והביטוי “האם ניסיתם ציפורן חלודה?” הפך למטבע לשון מקובל. בשנות ה-70, השמועה מספרת שה-“ראסטי נייל” היה הקוקטייל המועדף על חברי ה-Rat Pack, אותה קבוצת שחקנים שכללה את פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דייוויס ג’וניור, פיטר לופורד וג’ואי בישופ, שהופיעו יחד על הבמות ובסרטי קולנוע בראשית שנות ה-60, כולל בסרט “אושן 11” המקורי.
כמו בהמון קלאסיקות, המתכון משתנה מאוד. טד היי, מחבר הספר “Vintage Spirits and Forgotten Cocktails” ציין כי היחס המועדף עליו הוא של שני שליש וויסקי למול שליש דרמבוי. “אולד מיסטר בוסטון” מנגד מדבר על יחס של אחד לאחד, והגרסה המודרנית יבשה בהרבה, עם ארבע חמישיות של וויסקי למול חמישית בלבד של דרמבוי.
ראסטי נייל – מתכון
שווה לדעת: ה-“ראסטי נייל” הוא כלי עזר מצוין לכל מי שרוצה להתחיל לשתות וויסקי אך עדיין לא התרגל לטעם הגס והמחוספס שלו. שתיינים אדוקים יעידו שהפעם הראשונה בה לגמו וויסקי הייתה טראומטית – לא משנה עד כמה הוויסקי הוא איכותי, אף אחד לא נולד עם בקבוק ביד. ה-Rusty Nail הרבה יותר נעים וקליל בחלל הפה, ואחלה דרך להתחיל להתרגל לטעם הוויסקי.
