מכירים את הטקילה הזו עם התולעת ששוכנת לה בתחתית הבקבוק? אז מסתבר שזו בכלל לא טקילה אלא מסקל, משקה אלכוהולי המזוקק מצמח האגבה, וזו בכלל לא תולעת אלא זחל של עש. מעניין? המשיכו לקרוא.
מה זה מסקל
מסקל (בספרדית: Mezcal, “ליקר”) הוא משקה אלכוהולי מקסיקני המיוצר מאגבה – צמח דמוי קקטוס הגדל במקסיקו. בערך לפני 2,000 שנים גילו האינדיאנים שחיו באיזור כי ברגע שהם חושפים את המיץ של צמח האגבה לאויר, מתרחשת בו תסיסה והוא הופך למשקה אלכוהולי בעל צבע חלבי. כך נולדה למעשה הגרסה הראשונה של המסקל, שמוגדר בעצם בתור “משקה אלכוהולי מבוסס אגבה שאינו טקילה”.
כדי להיות ברורים – כל הטקילות הן מסקלים, אבל לא כל המסקלים הם טקילות. ניתן להכין את המסקל מלמעלה מ-25 סוגים של אגבה, כל אחד מהם נותן למשקה טעם אחר, בעוד שטקילה עשויה רק מאגבה אחד מסוים.
לקריאה נוספת: איך שותים טקילה
תהליך הייצור
כאמור המסקל מיוצר בעיקר מצמח האגבה. לצמח האגבה מחזור חיים ארוך – לוקחות לו 8-12 שנים להגיע לבשלות – בסופן הוא נקטף ונקצץ בצורה כזו שרק הליבה שלו נשארת.אותן ליבות מבושלות ומרוסקות כך שמתקבלת עיסה.
באופן מסורתי, הליבות נאפות בבורות אבן גדולים בצורת חרוט, כמטר מעוקב של גזעי עץ אלון מונחים בתחתית ועליהם אבנים גדולות. לאחר מכן הליבות נערמות בערימה בגובה מטר ומכוסות בעלי בננה, אגבה או דקל ומעליהם באדמה. משאירים את הליבות להתבשל במשל כ-5 ימים בתהליך שהופך את העמילנים לסוכרים ומאפשר לליבות לספוג ניחוחות מהאדמה והעשן העוטפים אותן.
בעולם המודרני, מנגד, כל התהליך נעשה באמצעות אדי קיטור בתנורי פלדת אל-חלד ענקיים.
לאחר האפייה, העיסה מועברת למכלי עץ ענקיים להמשך התססה. הממשלה המקסיקנית דורשת שהתערובת תכיל לפחות 80% אגבה (בניגוד לטקילה בה נדרש רק 51%). בשלב זה נהוג להוסיף לה מים, שמרים או קני סוכר, והיא מושארת במשך כמה ימים באוויר הפתוח על מנת להמשיך את תהליך התסיסה הטבעי.
לאחר שלב ההתססה העיסה מזוקקת פעמיים. מהזיקוק הראשון מתקבל אלכוהול ברמה נמוכה. לאחר הזיקוק הראשון הנוזל עובר סינון ומוחזר לזיקוק נוסף. בשלב זה ניתן לבקבק את המסקל או ליישן אותו.
המסקל מתיישן מהר יחסית למשקאות אלכוהולים אחרים, ועושה זאת בחביות עץ במשך שנתיים עד שבע שנים. בזמן היישון רוכש המזקל מטעמי החבית ומצבע העץ – ככל שייושן יותר יהיה התוצר כהה יותר ובעל טעם עצי יותר.
דרגות היישון של המסקל הן:
- אנייחו (Añejo – מיושן) – מיושן לפחות שנה בחביות עץ שלא גדולות מ-350 ליטר.
- רפוסדו (Reposado – נח) – מיושן בין חודשיים לשנה.
- חובן (Joven – צעיר) או בלאנקו (Blanco – לבן) – מסקל שקוף אשר יושן פחות מחודשיים.
ומה לגבי התולעת?
מחפשת חכה.
סתם. ולמרות שהרבה פעמים המסקל נקרא בתור “הטקילה עם התולעת” – זאת בזכות התולעת שצפה לה בתוך המשקה – האמת היא שבכלל לא מדובר בתולעת.
למעשה, אותה “תולעת” היא בכלל זחל של עש אשר נוהג לקנן בצמח האגבה (ישנם שני סוגי זחלים – אדומים ולבנים). הזחל משמש בראש ובראשונה כגימיק שיווקי, והטענה לגבי הסיבה שהוא נמצא בתוך הבקבוק היא שהוא כביכול מהווה הוכחה לכמות האלכוהול במשקה (האלכוהול משמר את הזחל).
סביב התולעת במשקה נרקמו אגדות רבות החל מזה ששתייתה היא טקס חניכה והוכחה של בגרות וגבורה, כי היא גורמת להזיות, ואפילו שמעניקה און מיני.
שווה לנסות, לא?
