בימינו, זה נראה שהמילה”קוקטייל” משמשת לתיאור של כל משקה המעורבב עם יותר ממרכיב אחד. אבל זה לא תמיד היה ככה – כאשר המונח הוטבע לראשונה בשנת 1806, הוא התייחס לתיאור משקה המורכב מאלכוהול, סוכר, מים וביטר – מה שנקרא היום “אולד פאשנד“. ומי שהכין אי פעם אחד כזה יודע שאי אפשר לעשות את זה בלי אנגוסטורה ביטרס.
אבל מה הם אותם “מרירי אנגוסטורה”, ואיך הם הרוויחו את מקומם בכמה מהקוקטיילים הקלאסיים ביותר שקיימים?
הנה 5 עובדות מעניינות על המשקה הזה:
1. הוא הומצא בכלל בתור תרופה
כמו שבדרך כלל קורה עם משקאות חריפים, בטח כאלו עתיקים כל כך – גם האנגוסטורה ביטרס הומצא לראשונה עבור מטרה אחרת. בשנת 1824, ד”ר יוהאן זיגרט – שהיה הרופא הראשי של הצבא הוונצואלי בהנהגת סימון בוליבאר – פיתח את החומר כתרופה עבור החיילים. הוא נוצר מתערובת של עשבי תיבול ותבלינים, ונועד לרפא קלקול קיבה. במקור הוא נקרא בשם הפשוט Bitters Aromatic, אבל לאחר מכן המוצר קיבל את שמו על שם העיר אנגוסטורה בוונצואלה (שכיום נקראת סיודאד בוליבאר) שבה הוא יוצר. בסופו של דבר הייצור הועבר לטרינידד, שם הוא מיוצר עד היום.
2. התווית גדולה מדי
חוץ מהפקק הצהוב, הבהיר והמפורסם של הבקבוק – מה שבאמת תופס את העין זו התווית הגדולה שלו, גדולה מדי. האגדה מספרת שביום בו הבנים של זיגרט השתלטו על העסק, הם כל כך היו להוטים להוציא את המשקה לשוק שרצו מהר ורשמו אותו לתחרות. כדי להיות מוכנים בזמן הם חילקו ביניהם משימות – אחד יהיה אחראי על הבקבוקים, השני על התוויות. קצר בתקשרות או טעות כלשהי גרמה לכך שבסופו של דבר הם קיבלו תוויות גדולות מדי לבקבוקים שלהם, או בקבוקים קטנים מדי לתוויות שלהם. עד שהם הבינו את השגיאה, היה מאוחר מדי לתקן. ואף על פי שהאנגוסטורה הפסיד בתחרות,אחד השופטים בה הציע להם להפוך את התווית הגדולה למעין “סימן רשום”. כנראה שזה הצליח.
3. המתכון הוא סוד כמוס
לפי השמועות, יש רק חמישה אנשים בעולם כולו שמכירים את השילוב המדויק של עשבי תיבול ותבלינים שנכנסים לבקבוק אנגוסטורה. בתור האנשים היחידים עם המתכון, הם הסכימו לעולם לא לטוס ביחד על אותה הטיסה או לאכול יחד באותה מסעדה, פן חלילה יקרה הגרוע מכל. האם זו האמת או סתם עוד מהלך שיווקי? מי יודע.
4. יש אנשים שמשתמשים בו לבישול
שנות השישים היו תקופה מוזרה. בשנת 1961, המותג ניסה לנצל חלק מהמוזרות ההיא, והוציא את “סוד הטעם הטוב: ספר הבישול של אנגוסטורה” (הנה הוא באמזון). מפשטידת הודו ועד מרק שעועית, הספר מציע מספר דרכים מעניינות לשלב את האנגוסטורה ביטרס בתהליך הבישול היומיומי.
5. בויסקונסין שותים אותו נקי
מסתבר שיש בר בויסקונסין שנקרא “Bitters Club” בו נהוג להגיש אנגוסטורה ביטרס בכוסות שוט, ולשתות אותו נקי. זה התחיל בתור התחכמות עם הרשויות בתקופת היובש, אבל מסתבר שהמסורת נשמרה עד היום, מה שנותן לויסקונסין את התואר בתור “המדינה עם צריכת האנגוסטורה לאדם הגבוהה ביותר בעולם” (מקור). כבוד מוזר, אבל גם משהו.
אז התחלנו עם ה-“אולד פאשנד”, אבל נסיים עם עוד קוקטייל נחמד שנעשה עם אנגוסטורה ביטרס – קוקטייל הקמפרי.
