זמן קצר לאחר שהומצא במועדון מנהטן של ניו יורק, אי שם בסביבות שנת 1880, קוקטייל ה-“מנהטן” היה לכמה רגעים הקוקטייל המפורסם ביותר בעולם. במהלך השנים, הקוקטייל הקלאסי על בסיס וויסקי יצא וחזר מהאופנה עד שמצא את מקומו כאחד מאבני הבסיס של הבר המודרני.
באופן מדהים, אותו משקה שאותם אנשים מכובדים שתו במאה ה-19 זהה בטעם ובמראה כמעט לזה המוגש היום בכל בר קוקטיילים הגון. השילוב של הוויסקי האמריקאי והוורמוט האיטלקי במנהטן, יחד עם כמה מקפים של ביטר אגנוסטורה, הוא נצחי וטעים – עצם ההגדרה של איך שקוקטייל צריך להיות.
היסטוריה
האגדה האורבנית לגבי קוקטייל המנהטן טוענת כי מקורו של המשקה הוא במועדון בשם “מנהטן” בניו יורק באיזור שנת 1870, שם הוא הומצא על ידי ד”ר איאן מרשל לצורך אירוע שערכה ג’ני ג’רום (ליידי רנדולף צ’רצ’יל, אמו של ווינסטון). הצלחת האירוע הפכה את המשקה לאופנתי, ומאוחר יותר גרם כמה אנשים לבקש את המשקה בהתייחסו לשם המועדון בו מקורו – “הקוקטייל ממנהטן” (“the Manhattan cocktail”). עם זאת, ליידי רנדולף שהתה אז בצרפת והייתה בהריון, ולכן הסיפור הוא ככל הנראה פיקציה.
עם זאת, ישנן התייחסויות קודמות למתכוני קוקטיילים דומים שונים המכונים “מנהטן” והוגשו באזור מנהטן. לפי אגדה אחרת, הוא הומצא בשנות ה-60 של המאה העשרים על ידי ברמן בשם בלאק בבר בברודווי.
קוקטייל מנהטן – מתכון
מנהטן
מרכיבים
הוראות הכנה
- מערבבים את כל המרכיבים עם קרח
- מוזגים לכוס מרטיני או כוס אולד פאשן
- מקשטים עם דובדבן מרשינו
גרסאות שונות לקוקטייל מנהטן
המסורתיים מתעקשים על הכנת קוקטייל מנהטן עם וויסקי שיפון אמריקאי, אך מנגד כיום כבר נהוג להכין אותו גם עם בורבון או וויסקי קנדי. בגלל הותק הגדול שלו והמורכבות היחסית נמוכה, ה-“מנהטן” הוא כר פורה לשינויים וחדשנות ניכרים, ולעתים קרובות הוא הקנבס עליו מיטב הברמנים מנסים להפגין את היצירתיות והכישורים שלהם.
יש המנערים את המרכיבים עם קרח בשייקר במקום לערבב אותו ויוצרים קצף על פני המשקה. אנגוסטורה הוא הביטר הקלאסי שבשימוש, אך ניתן להשתמש בביטר תפוז (פה במתכון בחרנו בשילוב של שניהם). יש כאלו המחליפים את הוורמוט בדיז’סטיפים שונים (למשל ייגרמייסטר), משתמשים בוויסקים מקומיים או נדירים, או מוסיפים במרכיבים אקזוטיים אחרים. בנוסף, יש כאלו המוסיפים לקוקטייל ליקר דובדבנים לקבלת מתיקות וצבע נוספים.
