אתם לא צריכים אותנו כדי שנגיד לכם שיש המון סוגי יין. האמת היא, שלפי הערכות יש יותר מאלף סוגים שונים.
אז לא נדבר על כולם היום – אך בכל זאת נעבור פה על המונחים הבסיסיים אותם צריך להכיר כדי להבין את ההבדלים העיקריים בין סוגי היין השונים, ונציג שמונה יינות נפוצים ומפורסמים שנעים לאורך כל הסקאלה, אדומים ולבנים, גוף קל עד מלא ועם רמות שונות של עפיצות ופירותיות.
לכל אחד מהם נציג גם את היינות הדומים לו, כך שבסוף הפוסט הזה אתם הולכים להכיר כבר לא מעט סוגים. שווה.
מונחים בסיסיים
לפני שנתחיל לדבר על היינות, יש כמה מושגים שחשוב שתכירו:
הטעם
הטעמים העיקריים הבולטים ביינות הם של פירות מתוקים למיניה – בין אם אלו טעמי פטל, אוכמניות, דובדבנים ודומיהם – אך חשוב לזכור כי יין הוא משקה המותסס באמצעות שמרים, כך שברמת העיקרון ניתן להוסיף לו נגיעות שונות של טעם כמעט בכל צורה במהלך תהליך הייצור.
בין האפשרויות שנפגוש – טעם אדמתי, סלעי (כמו אבן צור או גיר), שוקולדי, ואפילו ישנם יינות עם טעם בשרני.
גוף
גוף היין מתייחס לשאלה כמה אנו הולכים להרגיש את השפעת היין על החיך והלשון. גוף אינו תוצאה של מאפיינים מסוימים ביין, אלא תוצאה של שילוב של מספר מאפיינים שונים – אחוזי האלכוהול ביין, המרכיבים או רמת המתיקות והחמיצות.
יבש או מתוק
יין יבש הוא לא באמת יבש, אלא הכוונה פשוט היא ליין שאינו מתוק. נהוג לחלק את המתיקות ביין על סקאלה של יבש, חצי יבש (מעט מתקתק), או מתוק.
עפיצות
טאנין (Tannin) הוא פוליפנול הנמצא בצמחים, ובין השאר בקליפות וחרצני ענבים, והוא עוזר לשימור טבעי ארוך יותר של היין. בגלל שיין אדום מותסס עם הקליפות והחרצנים, החומר הזה מצוי בו, והוא זה שנותן ליין האדום את תחושת ה-“עפיצות” – מעין תחושת יובש קוצנית על הלשון ובתקרת החיך.
נרים כוס, ונתחיל.
8 סוגי יין שכדאי להכיר
את שמונת היינות הבאים חילקנו כך:
ארבעה סוגי יין אדום – נעים מהיין עם רמת העפיצות הגבוהה ביותר (קברנה סוביניון) לזה עם רמת העפיצות הנמוכה ביותר (פינו נואר).
ארבעה סוגי יין לבן – מסודרים לפי דרגת המתיקות, החל מהיבש ביותר (שרדונה) ועד המתוק יותר (ריזלינג).
כמו שאמרנו, יש עוד המון המון סוגים, אבל אלו שבחרנו להציג הם הנפוצים ביותר, ויתנו לכם תמונה רחבה של האפשרויות השונות.
קברנה סוביניון
טעם: דובדבן שחור, תבליני אפייה וארז (מעץ אלון).
סגנון: יין אדום מלא.
תיאור: קברנה סוביניון הוא יין אדום מלא מענבים הנטועים במקור באזור בורדו. כיום, זהו זן היין הפופולרי ביותר בעולם. היינות הללו הם בעלי גוף מלא עם טאנינים בולטים וגימור ארוך ומתמשך המונע בעיקר על ידי אחוז גבוה של אלכוהול וטאנין שמלווים אותם לעתים קרובות.
הולך טוב עם: כבש, בקר, בשרים מעושנים, גבינות קשות כמו צ’דר או פקורינו.
יינות דומים לקברנה סוביניון:
- מרלו: נפח בינוני, עם פחות טאנינים (חלק יותר), עם פרופיל טעם פירותי אדום יותר.
- קברנה פרנק: קל עד בינוני, עם חומציות גבוהה יותר וטעמים מלוחים יותר, אחד מענבי האב של קברנה סוביניון.
- קרמנר: בדרך כלל מצ’ילה, דומה מאוד למרלו בגוף, אך עם הטעמים המלוחים התוקפניים של קברנה פרנק.
- תערובת בורדו: בדרך כלל מכילה דומיננטיות של קברנה סוביניון או מרלו, אך כוללת גם כל אחד מהזנים האחרים של בורדו.
שיראז
טעם: אוכמניות, שזיף, טבק, פלפל שחור.
סגנון: יין אדום מלא
תיאור: שיראז (Shiraz) הוא יין אדום מלא מענבים הנטועים בעמק הרון בצרפת ובאוסטרליה. ליינות הללו יש טעמי פרי עזים וטאנינים בכמות בינונית, ולעיתים קרובות הם בעלי איכות בשרנית.
הולך טוב עם: כבש, בקר, בשרים מעושנים; גבינות קשות ים תיכוניות, צרפתיות ואמריקאיות.
יינות דומים לשיראז:
- מלבק: (ארגנטינה) יותר פירותי וכהה, לרוב עם טעם אלון אגרסיבי יותר, פחות בשרני, אך עם יותר טעמי קפה ושוקולד.
- פטיט שיראז: (ארצות הברית) לענב זה אין שום קשר גנטי לשיראז, אך יש לו טאנינים אגרסיביים עוד יותר וגוף מלא יותר.
- מונסטרל: מרקם רחב יותר, עם תווים בשרניים דומים, אך עם תערובת של פירות אדומים ושחורים.
- פינוטאז’: (דרום אפריקה) דומה מבחינת הגוף, עם תווים עזים ומעושנים יותר.
זינפנדל
טעם: מגוון רחב ואקזוטי של פירות מאבן (נקטרינה בשלה יתר על המידה), לאדום (פטל, דובדבן חמוץ), לכחול (שזיף, אוכמניות), לשחור (אוכמניות), אבקת תבלינים וטבק מתוק.
סגנון: יין אדום בגוף בינוני עד מלא
תיאור: זינפנדל הוא יין אדום בעל גוף בינוני שמקורו בקרואטיה. היינות הללו הם פירותיים מאד וחריפים עם גימור באורך בינוני.
הולך טוב עם: עוף, בשר, כבש, בקר, ברביקיו, אוכל איטלקי, אמריקאי, סיני, תאילנדי, הודי.
סוגי יין דומים לזינפנדל:
- גרנאש: יין עשיר יותר בטעמים עם גוף בינוני, עם האיכויות הבשריות והפלפליות שאתם מקבלים עם שיראז.
- טמפרניו: (ספרד) לטמפרניו יש תווי דובדבן מלוחים יותר, כמו גם אחוז אלכוהול ונפח נמוכים יותר.
- קריניאן: אין ליין הזה את תבלין הקינמון שהזינפנדל מכיל לעיתים קרובות, אך הוא יותר חמצמץ.
פינו נואר
טעם: פירות אדומים (דובדבן, חמוציות) ופרחוני (ורד), לעתים קרובות עם תווים צמחיים של סלק או פטריות.
סגנון: יין אדום עם גוף קל.
תיאור: פינו נואר הוא זן ענבים אדום יבש וקל גוף שנשתל לראשונה בצרפת. היינות בדרך כלל בעלי חמיצות גבוהה יותר וגימור רך, חלק ועם רמות נמוכות של טאנין.
הולך טוב עם: עוף, עגל, ברווז, מטבח צרפתי, גרמני, רטבי שמנת, גבינות רכות או אגוזיות.
סוגי יין דומים לפינו נואר:
- בוז’ולה: קל יותר, עסיסי, פרחוני יותר, עם תווי צמחים עדינים בגימור.
שרדונה
טעם: הדרים צהובים (לימון), פירות מתוקים צהובים (כמו אגס צהוב ותפוח), פירות טרופיים (בננה, אננס), ולעתים קרובות נגיעה של תמציות חמאה, וניל או קרמל קלוי מעץ אלון.
סגנון: יין לבן בינוני עד מלא.
תיאור: שרדונה הוא יין לבן יבש עם גוף מלא שנשתל בכמויות גדולות לראשונה בצרפת. כאשר הוא מיושן בחביות אלון, לשרדונה יש מעין תווי בורבון פיקנטיים. יינות שלא יושנו בחביות הם קלילים יותר ונימוחים בטעמי תפוחים והדרים.
הולך טוב עם: לובסטר ושרימפס (לחובבי הז’אנר), עוף, פטריות, אוכל צרפתי, שמנת, גבינות רכות ובינוניות.
סוגי יין דומים לשרדונה:
- סמיון: בעל גוף בינוני יותר, אם כי לעתים קרובות גם עם יותר תווי אלון, הדרים וניחוח צמחי.
- ויונייה: לעתים קרובות עשיר יותר בגוף, עם הרבה ניחוחות מבושמים ופרחוניים.
סוביניון בלאן
טעם: טעם הדרים אגרסיבי (אשכולית) עם כמה פירות אקזוטיים (מלון, פסיפלורה, קיווי) ותמיד עם איכות עשבונית (דשא, נענע, פלפל ירוק).
סגנון: יין לבן קל עד בינוני
תיאור: סוביניון בלאן הוא ענב לבן יבש שנשתל לראשונה בצרפת. יינות סוביניון בלאן הם חמוצים, בדרך כלל עם טעמי פירות צמחיים ו”ירוקים”.
הולך טוב עם: דגים, עוף, עגל, מטבח מקסיקני, וייטנאמי, צרפתי, גבינות עיזים.
סוגי יין דומים לסוביניון בלאן:
- רמנטינו: יין ענבים מאיטליה עם פחות עשבי תיבול, אך עם טעמים מרירים ומושכים יותר (שקד מריר).
- ורדג’ו: יין ספרדי כמעט זהה, אם כי לפעמים בעך גוף מלא יותר.
- גרונר ולטלינר: צאצא גאה של זן הסוביניון בלאן, נתגלה במהלך המאה ה-17 בכרמים של ולטלין, למרגלות הרי האלפים. בעל תווי ירקות מלוחים יותר (ארוגולה, לפת, פלפל לבן).
פינו גרי / פינו גריג’יו
טעם: הדרים עדינים (מי ליים, גרידת תפוזים) ופירות סוכר (קליפת תפוחים, אגסים), תמציות פרחוניות לבנות וקליפת גבינה (משימוש בשמרים).
סגנון: יין לבן קל
תיאור: פינו גרי הוא ענב לבן קל ויבש הנטוע בכבדות באיטליה, אך גם בצרפת ובגרמניה. יינות פינו גרי (הנקראים גם פינו גריגיו באיטליה) הם קלים עד בינוניים, ולעתים קרובות משאירים טעם מריר בחיך (שקד מריר, כינין).
הולך טוב עם: סלט, דגים, גבינות קלות.
סוגי יין דומים לפינו גרי:
- אלבריניו: יין ספרדי דומה לפינו גרי, אך בעל יותר חומציות ויותר ארומטיות של הדרים (קלמנטינה, מיץ תפוזים) ופרחונית.
- סואבה (Soave): לרוב בעל אופי תפוחי ומחומצן יותר, עדיין מר יחסית.
ריזלינג
טעם: הדרים (ליים, מיץ לימון) ופירות אבן (אפרסק לבן, נקטרינה) מופיעים ביין הזה תמיד באופן בולט, אם כי בדרך כלל ישנם גם אלמנטים צמחיים פרחוניים ומתוקים.
סגנון: ניחוח פרחים ופרי המגיע במתיקות משתנה. יש יצרנים שבוחרים לא להתסיס את כל סוכר הענבים ולכן מכינים את היין בסגנון “לא יבש”.
תיאור: הוא תמיד עשיר מאוד בחמיצות, אבל כשהוא עשוי בתור יין שולחן הריזלינג יכול להיות גם מתוק (ואז הוא חמוץ מתוק) או יבש (ואז הוא חומצי מאוד).
הולך טוב עם: עוף, ברווז, הודו, בשר, המטבח ההודי, תאילנדי, וייטנאמי, מרוקאי, גרמני וגבינות רכות.
סוגי יין דומים לריזלינג:
- מוסקטו: פחות חומצי, עם פרופיל פרחוני הרבה יותר אגרסיבי.
- גוורץ (גוורצטרמינר): עשיר יותר, עם פחות חומציות ומרקם רחב יותר, מתיקות של ורדים וליצ’י.
- שנין בלאן: גם הוא חמוץ מאד ועשוי בסגנונות מתוקים ויבשים, אבל הרבה יותר מלוח.
