צ’ילה ופרו נלחמות בעוז על הזכות להיקרא בתור המקור של ה-“פיסקו סאוור”, למרות שלפי רוב המקורות המקור שלו הוא בכלל אמריקאי. הסיפור מספר על ברמן בשם ויקטור מוריס שהכין אותו לראשונה בבר שלו בלימה (בירת פרו) בסביבות שנת 1915.
בכל מקרה, אם זה נכון או לא, הפיסקו סאוור הוא קוקטייל האופייני למטבחים של פרו וצ’ילה, ואף נחשב כמשקה דרום אמריקאי קלאסי. הוא נקרא על שם הליקר שמהווה את הבסיס שלו, ה-“פיסקו”, יחד עם ה-“סאוור” (חמוץ), המתייחס למיץ ההדרים החמוץ ולמרכיבי ההמתקה שבתוכו. בפיסקו סאואר הפרואני מערבבים ליקר פיסקו תוצרת פרו בתור הבסיס האלכוהולי, מוסיפים מיץ ליים סחוט טרי, סירופ פשוט (מים וסוכר), קרח, חלבון ביצה, ואנגוסטורה ביטרס.
בצ’ילה, נהוג להכין גרסה דומה של הקוקטייל, רק שבמקום ליקר הפיסקו הפרואי משתמשים באחד צ’יליאני, מוותרים על הסוכר והביטרס, ובמקום לימון משתמשים בליים. קיימות גרסאות נוספות לקוקטייל בהן נעשה שימוש במיצים אחרים, ביניהם אננס או עלי קוקה.
משקה אלכוהולי, הדרים, סוכר וחלבון ביצה הם מרכיבי הליבה בקוקטייל “סאוור” טוב, כמו למשל הוויסקי סאוור הפופולרי. אבל הבדל אחד קטן שהפך לסמל של הפיסקו סאוור הוא הכללתם של האנגוסטורה ביטרס. המרים הארומטיים, שמשמשים בדרך כלל כקישוט, מוסיפים צבע וניחוח לקוקטייל. אותם מרירים יושבים להם על ראשו הרך של המשקה, תכונה שניתן להשיג באמצעות ניעור יבש של הקוקטייל, כלומר לנער אותו תחילה ללא קרח כדי לערבב את החומרים הנוזליים עם הביצה לפני שמנערים אותו שוב עם קרח כדי לספק קירור ודילול.
התוצאה היא קוקטייל טעים עם תחושת חלקה שיכול לרענן אתכם, בין אם אתם מטיילים בהרי האנדים או שותים אותו על החוף.
מתכון פיסקו סאוור
פיסקו סאוור
מרכיבים
- 60 מ"ל פיסקו
- 30 מ"ל מיץ ליים (סחוט טרי)
- 15 מ"ל מי סוכר
- 1 חלמון ביצה
- אנגוסטורה ביטרס קישוט
הוראות הכנה
- מוסיפים את כל המרכיבים לשייקר ומנערים יבש (ללא קרח).
- מוסיפים קרח ומנערים שוב עד שהמשקה מקורר היטב.
- מוזגים לכוס "ניק אנד נורה" מקוררת, או לחילופין לכוס רוקס עם קרח.
- מקשטים עם 3 עד 5 טיפות של ביטר אנגוסטורה. בעזרת קש, קיסם או משהו דומה, מערבלים לעיצוב פשוט אם רוצים.
מה עוד?
עד כמה הפרואנים גאים במשקה הזה? בשנת 2003 הכריזה פרו על היום הלאומי של פיסקו סאוור (בספרדית: Nacional del Día Pisco), יום חג לאומי המצוין בשבת הראשונה של פברואר.
