קוקטייל הסיידקאר, שמאחוריו מאה שנות היסטוריה, הוא ככל הנראה המפורסם ביותר מכל משקאות הקוניאק הקלאסיים, והוא נותר אהוב ונפוץ עד היום. הקוקטייל היבש כולל קוניאק, ליקר תפוזים ומיץ לימון טרי, בתוספת שפת כוס מסוכרת, והוא צאצא ישיר של ברנדי קרוסטה, קוקטייל ישן מניו אורלינס שנהנה ממעין קאמבק בשנים האחרונות.
הסיידקאר הומצא ככל הנראה סביב מלחמת העולם הראשונה. הוא מוזכר לראשונה בשני ספרים משנת 1922: “ABC של של ערבוב קוקטיילים” מאת הארי מק’להון ו-“קוקטיילים ואיך לערבב אותם” מאת רוברט ורמיר. בשני הספרים המתכון נרשם עם חלקים שווים של קוניאק, קואנטרו ומיץ לימון, אך הגרסאות הבאות שינו את היחס, והגדירו אותו עם שני חלקים קוניאק, חלק אחד קואנטרו וחלק אחד לימון. המתכון האחרון הוא זה שנפוץ היום, וישמש אותנו במתכון הזה.
השפה המסוכרת של הכוס היא אופציונלית בעת הכנת קוקטייל סיידקאר, אך בהתחשב בכך שהקוקטייל הזה הוא על הצד היבש של סקאלת המתיקות, כמה גרגרי סוכר שיתווספו לכל לגימה יכולים לספק תוספת מבורכת.
כיצד הסייקאר קיבל את שמו זה נושא שנתון לויכוח. ישנם שני ברים ותיקים, אחד צרפתי ואחד אנגלי, הטוענים שהמציאו את הקוקטייל אחרי שלקוח הגיע וחנה ליד הבר כשהוא נוסע ב-“סירה” של האופנוע (להלן ה-Sidecar). מנגד, אגדה אחרת מספרת שכשהכינו את הקוקטייל, כמות קטנה של משקה נשארה בשייקר אחרי המזיגה, ואותה הגישו כתוספת בכוס שוט קטנה, והיא ולא אחרת היא הסיידקאר.
סיידקאר – מתכון
קוקטייל סיידקאר
מרכיבים
- 50 מ"ל קוניאק
- 25 מ"ל ליקר תפוזים
- 25 מ"ל מיץ לימון
- פלח תפוז (קישוט)
- ציפוי סוכר (אופציונלי)
הוראות הכנה
- מצפים את שולי כוס קופה בסוכר, אם רוצים, ומניחים בצד.
- מוסיפים את הקוניאק, ליקר התפוזים ומיץ הלימון לשייקר עם קרח ומנערים עד שהוא מקורר היטב.
- מסננים לתוך הכוס שהכנו מראש.
- מקשטים עם התפוז.
