איך לשתות וויסקי – המדריך השלם

בפוסט של היום נדבר על ההיסטוריה של הוויסקי, על הסוגים השונים וגם נסביר איך לשתות וויסקי כמו מקצוען. נתחיל.

ההיסטוריה של הוויסקי

בעוד שהוויסקי יוצר לראשונה בתור תרופה, הוא צבר עד מהרה פופולריות והפך לאחד המשקאות הפופולאריים ביותר בעולם. לפי מה שידוע לנו, הוויסקי הראשון ככל הנראה זוקק לראשונה בשנות ה-1400, וכנראה בסקוטלנד. עד מהרה הוא הפך לנפוץ בכל רחבי האי הבריטי, ובאמצעות מיסוי תרם 30% -50% מהכנסות המדינה.

כחלק מתהליך הקולוניזציה של האימפריה הבריטית, המשקה הפופולרי חצה את האוקיאנוס האטלנטי, ואפילו אדון ג’ורג ‘וושינגטון (הנשיא הראשון של ארה”ב) החשיב את הוויסקי למשקה המועדף עליו. עד כדי כך, שהוא אפילו פתח מזקקה בהר ורנון שבסופו של דבר הפכה לאחת הגדולות במדינה הצעירה, וממשיכה לייצר וויסקי עד היום.

למרות ההיסטוריה הסוערת שלו לפעמים (ראו מרד הוויסקי), הוויסקי הוא משקה שאנשים נהנים ממנו במשך מאות שנים. גברים כמו מארק טווין, ווינסטון צ’רצ’יל (מלווה לעתים קרובות בסיגר משובח) וקלארק גייבל צרכו ממנו באופן קבוע. כשחושבים על דימוי גברי, לעיתים קרובות עולה אותה תמונה של גבר במעיל טוויד עם כוס ויסקי בידו ליד אח בוערת. אז אם אתם רוצים להצטרף לחגיגה הזו – המשיכו לקרוא.

סוגי הוויסקי השונים – וכך תבחרו ביניהם

כדי ליהנות כמו שצריך משתיית וויסקי, ראשית עליכם לדעת כמה דברים בסיסיים על המשקה עצמו – להכיר את הסוגים השונים, רמות האלכוהול, וכיצד לבחור ביניהם. ההגדרה הרשית של וויסקי היא כמשקה אלכוהולי שמזוקק מדגנים מותססים ושהתיישן בחביות עץ (לרוב אלון). כמו שאומרים, תמונה שווה אלף מילים, ולכן הנה סרטון הסבר קצר על איך מכינים וויסקי:

(למרות שבסרטון מדובר על וויסקי סקוטי, התהליך די דומה בככל הסוגים)

למזלנו, אנחנו חיים בעידן השפע, מה שאומר שמעולם לא היה מבחר כל כך גדול של וויסקי איכותי שאנחנו יכולים לצרוך (באחריות, כמובן).

מצד שני, הליכה לחנות משקאות או לבר ובחינה של כל סוגי ומותגי הוויסקי השונים יכולה להיות חוויה די מאיימת. בעולם הוויסקי יש המון מונחים שונים (סינגל מאלט, ויסקי שיפון, בלנדד וכד’) שכנראה לא יגידו לכך הרבה אם לא עשיתם שיעורי בית.

הדרך הפשוטה ביותר בה ניתן לסווג את סוגי הוויסקי השונים היא לפי ארץ הייצור, ומשם להמשיך לכמה קטגוריות משנה. אמנם מדובר פה בהכללה,ותמיד ניתן למצוא יוצאים מהכלל, אבל החלקה הבסיסיות הזו תעזור לכם להבין את הבסיס:

וויסקי אמריקאי – נוטה להיות מתוק יותר מסוגי הוויסקים האחרים. כדי להיות “אמריקאי”, הוויסקי חייב להיות מזוקק ומיושן בחביות על אדמת ארה”ב (ולהתיישן לפחות שנתיים, כמעט ברוב המקרים). משם הוא מתפלג לקטגוריות המשנה הבאות:

• בורבון (Bourbon) – מזוקק מ- 51% תירס לפחות.
• שיפון (Rye) – מזוקק משיפון לפחות 51%.
• טנסי (Tennessee) – בורבון שמזוקק בטנסי ומסונן דרך פחם. הידוע ביותר הוא וויסקי ג’ק דניאלס (עליו כתבנו פוסט היסטוריה ארוך גם כן, מומלץ לפתוח בלשונית חדשה ולקרוא גם!).

ויסקי סקוטי – נוטה להיות בעל טעמים מעושנים וארציים. הוא מזוקק בסקוטלנד, בעיקר משעורה, ומיושן לפחות 3 שנים. ניתן לחלק אותו לקטגוריות המשנה הבאות:

• סקוטש מעורבב (Blended) – תערובת של ויסקי סקוטי אחד או יותר.
• סקוטש סינגל מאלט (Single malt) – כשמו כן הוא, וויסקי שזוקק במזקקה אחת בלבד, משעורה מומלחת.

וויסקי אירי – נוטה להיות קליל, אך חזק יותר מוויסקי קנדי. מזוקק באירלנד ומיושן ל-3 שנים לפחות.

וויסקי קנדי ​​- נוטה להיות קליל ופירותי. מזוקק בקנדה ומיושן ל-3 שנים לפחות. סוגי הוויסקי הללו בדרך כלל מעורבבים (Blended).

מבחינת אחוזי האלכוהול במשקה, רוב סוגי הוויסקי נעים בטווח שבין 40 ל-60 אחוז אלכוהול, כאשר רובם נוטים לצד הנמוך יותר.

הדרך הטובה ביותר לבחור וויסקי היא ללכת על סוג אחד, ולנסות כמה משקאות שונים מאותו הסוג – למשל ללכת על בקבוק זול, בינוני ויקר, ולהשוות ביניהם. אם אתם חדשים בתחום, סביר להניח שלא תצליחו באמת לשים לב להבדלים הקטנים, למעט העובדה שככל שהוויסקי מיושן יותר, כך הוא עובר חלק יותר בגרון ושורף פחות (העץ שבחבית סופג את החריפות).

עם הזמן בלוטות הטעם שלכם ישתפשפו, ותוכלו להבחין (לפחות חלקית) בטעמים והסגנונות השונים של הוויסקי. עבור מתחילים, כדאי ללכת על וויסקי קנדי ​​או אירי, מכיוון שהם מעט קלים ופירותיים יותר. משם תוכלו לעבור לסוגי הוויסקי האמריקאים, להם טעם ומגוון רב יותר. ולסיים עם הסקוטש, לו הטעם המובהק וה-“קשה” ביותר.

איך לשתות וויסקי – בחירת הכוס

כשמדברים על הכוס ממנה נשתה את הוויסקי – הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שזה לא באמת משנה ולא צריך להיות קטנוניים.כל אחד מוזמן לעשות מה שבא לו.

מצד שני, אי אפשר להתכחש לעובדה – המוכחת – כי הכוס, והחומר ממנו היא עשויה, משפיעים על הטעם (למי שמכיר את הויכוח הנצחי על קוקה קולה מבקבוק זכוכית או פחית…) וכמובן, אנחנו חייבים להודות שיש כוסות שפשוט נראות טוב יותר יותר מאחרות.

ההמלצה הכי משמעותית בהקשר הזה היא אכן להגיש את הוויסקי שלכם בכוס זכוכית. אני באופן אישי מעדיף כוס אולד-פאשן נמוכה ופשוטה, אבל אם בא לכם להשקיע, ניתן למצוא לא מעט כוסות וויסקי ייעודיות, להן צורת “פעמון” שכזו המקלה על השתייה (הנה כמה דוגמאות באמזון).

נקי או עם קרח?

זו אחת השאלות הראשונות כשעולה בכל מה שנוגע לשאלה איך לשתות וויסקי. רוב האנשים ששאלתי המליצו להתחיל ולטעום כל משקה חדש נקי, קרי ללא קרח. למה? מהסיבה הפשוטה: כשאתם מוסיפים מים או קרח, אתם בעצם מורידים את אחוזי האלכוהול של המשקה. עבור מנה אחת של וויסקי (50 מ”ל), כפית מים תוריד את אחוזי האלכוהול מ-40% ל-30%.

עבור וויסקי בעל אחוז אלכוהול גבוה, מומחים רבים נוטים להוסיף רק מעט מי ברז. זאת על מנת לדלל מעט את המשקה, ובכך לרכך את “מכת” האלכוהול, מה שעוזר לטעם הוויסקי האמיתי לעבור חלק יותר. אם אתם בוחרים ללכת על השיטה הזו, הוסיפו קצת מים למשקה, טעמו, והמשיכו להוסיף מים (או וויסקי) על מנת להגיע לתמהיל המושלם.

דווקא מקרח, מנגד, המומחים ממליצים להימנע. הם אומרים כי קירור הוויסקי גורם לעמעום הטעמים שבו.

מנגד, הרבה אנשים אוהבים את הוויסקי שלהם קריר (אני ביניהם), וקרח זו אחלה הזמנות לקרר את המשקה ולדלל את מכת האלכוהול שבו.

במקום להוסיף קוביות קרח רגילות, נהוג להשתמש בקוביות או כדור קרח גדול. עם פחות שטח פנים, הם נמסים לאט יותר, מה שעושה את הוויסקי שלכם מקורר, אך פחות רווי במים. יש גם את האפשרות להשתמש באבני וויסקי, שמקררות את המשקה אבל לא מוהלות אותו במים. הנה כמה דוגמאות.

הגיע הזמן ללגום

כמו בכל משקה אלכוהולי, ישנם טעמים מסוימים שאתם צריכים לחפש בזמן השתייה, ושיטות מסוימות שיעזרו לשחרר ולזהות את אותם טעמים. לדוגמא, עם יין, אתם רוצים להריח אותו, לתת לו לשבת כמה דקות, ואז להשאיר את המשקה בפה לזמן קצר כדי להרגיש את כל הטעמים.

כשמדובר בשתייה או אכילה, זה כבר הוכח מדעית כי לחוש הריח יש השפעה זהה לחוש הטעם (מקור). עבור טעמים מורכבים, במיוחד כאלו שקיימים במשקאות אלכוהוליים עם ריכוז אלכוהול גבוה, זה אפילו יותר נכון. אז לפני שאתם לוקחים לגימה כלשהי מהוויסקי שלכם, אתם תרצו להכניס את האף שלכם לכוס ולקחת שאיפה ארוכה.

הרחרוח הראשון הזה יכיל בעיקר את ניחוח האלכוהול, ויעזור לנקות את הנחיריים.המשיכו לרחרוח שני או שלישי על מנת ליהנות מטעמי הוויסקי האמיתיים.

לאחר מכן, קחו לגימה קטנה, וגלגלו את הנוזל בפה. במקום פשוט לבלוע מיד, נסו להרגיש את הטעמים השונים. מכיוון שוויסקי מיושן תמיד בחביות עץ, כמעט תמיד תקבלו את הטעמים הקלאסיים של וניל, טופי או קרמל. משם, תיהנו מהמשקה שלכם לאורך כשעה, יחד עם חברה טובה ואווירה נעימה.

וזהו. למדנו איך לשתות וויסקי.

רגע, ומה לגבי קוקטיילים?

אה, ויכוח הקוקטיילים הבלתי נגמר. כמו עם הכוס, או הקרח – גם פה ישנם לא מעט שותי וויסקי טרחנים שיחפרו על כך שהוספת כל דבר אחר לוויסקי הוא חילול הקודש. אפשר למצוא את אותו הרעיון על התווית של חלק ממותגי הוויסקי, עליהם כתוב משהו כמו “Best enjoyed neat or with a dash of water”.

אבל כרגיל, הכל מסתכם בטעם האישי שלכם, ואני מפציר בכם לעשות מה שאתם אוהבים ולא להקשיב לאף אחד. ובסופו של דבר, יש המון קוקטיילים מוצלחים מאד על בסיס וויסקי – ביניהם קוקטייל מנהטן, שילוב נהדר של וויסקי קנדי ו-ורמוט, וויסקי סאוור חמצמץ ומרענן, ראסטי נייל, בו מערבבים וויסקי עם ליקר דבש נחמד בשם דרמבוי – או אפילו ה-“אולד פאשנד” הותיק.

לסיכום: איך לשתות וויסקי

יכול להיות שתשמעו הרבה דברים מהרבה אנשים (“מומחים” או אחרת) על איך לשתות וויסקי בצורה נכונה, איזה וויסקי הכי טוב, ועוד המון המלצות ואיסורים. אל תקשיבו לאף אחד מהם. בסופו של דבר, שתו את מה שתרצו ואיך תרצו לשתות אותו. אלה בסך הכל המלצות, לא חוקים.

אז פשוט קחו כוס, מזגו את הויויסקי האהוב עליכם, ושתו אותו איך שבא לכם. ככה שותים וויסקי.